הלכות תפילת מנחה - קיצור שלחן ערוך מקור חיים



קיצור שולחן ערוך הרב חיים דוד הלוי

פרק כה - תפלת המנחה

א. זמן תפלת מנחה הוא מתשע שעות ומחצה (שעתיים וחצי זמניות לפני השקיעה) והיא הנקראת מנחה קטנה. והמתפלל אחרי שש שעות ומחצה (12:00 לשעון זמננו) יצא, וזו הנקראת מנחה גדולה. ובשעת הדחק שרוצה לצאת לדרך וכדומה יכול להתפלל לכתחלה משש שעות ולמעלה. טעה והתפלל משש שעות ולמעלה ללא שעת הדחק יצא בדיעבד. ומצוה להתפלל עם דמדומי חמה, היינו מעט קודם שקיעת החמה. ונמשך זמנה עד שקיעת החמה. ואף שאנו מחזיקים זמן זה כזמן תפלת המנחה, כבר נהגו בצבור להקל ולהתפלל באותו זמן עצמו גם תפלת ערבית שטורח הוא לצבור להתפזר ולהתאסף פעמיים, אבל יחיד לא יתפלל ערבית עד צאת הכוכבים.

ב. לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. ולא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדון, ואם התחילו אין מפסיקים. ועתה נהגו העולם להסתפר אפילו אחר שהגיע זמן מנחה קטנה. וגם בכניסה למרחץ נהגו להקל וגם בסעודה נהגו להקל, אבל עתה נוהגים שבסעודה גדולה כנשואין וכדומה, מתפללים קודם ואחר כך יושבים לסעודה וכך ראוי לנהוג.

ג. טעימת פת כשיעור ביצה ופירות, מותר אפילו סמוך למנחה קטנה אפילו מעיקר הדין. ורעב או צמא שלא יוכל לכוין דעתו בתפלה, מותא לאכול ולשתות.

ד. יטול ידיו לפני תפלת המנחה אם יש לו מים מזומנים. וכל סדר התפלה ידוע ומסודר בסדורים. ואם השעה דחוקה ולא נשאר זמן לחזרת התפלה, עיין לעיל פרק כ' סעיף ג', וכל דיני התפלה והחזרה, והתשלומים למי ששכח ולא התפלל, נתבאר הכל לעיל בתפלת שחרית קחנו משם.