סימן סח - דיני תפילת מנחה
א. אמר רבי חלבו אמר רב הונא, לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה, שהרי לא נענה אליהו אלא בתפלת המנחה, שנאמר ויהי בעלת המנחה ויגש אליהו. והטעם שתפלת המנחה היא חשובה כל כך, מפני כי תפלת השחר זמנה ידוע, בבקר בקומו ממטתו יתפלל מיד קדם שיהא טרוד בעסקיו. וכן תפלת ערבית בלילה זמנה ידוע, בבאו לביתו והוא פנוי מעסקיו. אבל תפלת המנחה, הוא בעוד שהיום גדול והאדם טרוד בעסקיו והוא צריך לשום אל לבו ולפנות מכל עסקיו ולהתפלל, על כן שכרה הרבה מאד (טור רלב).
ב. עקר זמנה הוא בתשע שעות ומחצה ולמעלה, והיא נקראת מנחה קטנה. ובשעת הדחק, כגון שהוא צריך לצאת לדרך או שהוא צריך לאכול. יכול להתפלל מיד לאחר שש שעות ומחצה, והיא נקראת מנחה גדולה. והמשך זמנה הוא לכתחלה עד שעה ורביעית שעה קדם הלילה ולא יותר, וזה נקרא פלג המנחה, כי משעת מנחה קטנה עד הלילה הוא שתי שעות ומחצה, והחצי מזה היא שעה ורביעית. ובדיעבד או בשעת הדחק, יכול להתפלל עד צאת הכוכבים. וכן נוהגין עתה ברב הקהלות, שמתפללין מנחה סמוך ללילה. ושעות אלו המה שעות זמניות, דהינו לפי ערך היום, מזריחת החמה עד שקיעתה מתחלק היום לשנים עשר חלקים, ואם היום גדול שמנה עשרה שעות, אזי שעה ומחצה נחשבת לשעה.
ג. אסור להתחיל לאכול אפלו סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה. וסמוך, הינו חצי שעה קדם. ואם אינו קובע עצמו לסעודה, אלא שאוכל או שותה דרך ארעי פרות או תבשיל, אפלו מחמשת מיני דגן, יש מתירין. אבל יש להחמיר גם בזה. וכן אסור לכנס למרחץ או להסתפר סמוך למנחה קטנה. וסעודה גדולה, כגון סעודת נשואין או ברית מילה וכדומה, אסור להתחיל אפלו סמוך למנחה גדולה, דהינו מחצות היום אסור, אלא ימתינו עד זמן מנחה גדולה, ויתפללו קודם הסעדה. ובמקום שקורין לבית הכנסת והוא רגיל לילך לבית הכנסת להתפלל בצבור, מתר להתחיל סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה, וגם אחר כך, ובלבד שמיד שקורין לבית הכנסת, יפסיק ממה שהוא עסוק, להתפלל. וסעודה גדולה סמוך למנחה קטנה, אסור להתחיל אפלו במקום שקורין לבית הכנסת, ואפלו סמוך למנחה גדולה יש להחמיר.
ד. לתפלת מנחה, צריכין גם כן נטילת ידים עד הפרק כמו לתפלת שחרית, וכמבאר לעיל בסימן י"ב סעיף ה' וסעיף ו'. - עין חיי אדם כלל ל"ג סעיף ו' ובשלחן ערוך ש התניא סימן צ"ב במראה מקום אות כ"ג וכן לתפלת מעריב אם הפסיק אחר מנחה, וכן למוסף אם הפסיק אחר שחרית, צריך לטל ידיו.
ה. אין לומר אשרי שקדם מנחה עד שיהא מנין בבית-הכנסת, כדי שהשליח -צבור יאמר הקדיש על מה שאמרו בעשרה. ואם אמרו אשרי בלא מנין ואחר כך נשלם המנין, יאמרו איזה מזמור ואחר כך יאמר השליח צבור קדיש. ויש לשליח -הצבור להתעטף בטלית קדם אשרי, שלא להפסיק בין אשרי לקדיש. ואם לא היתה טלית עד לאחר שאמר אשרי, יתעטף ויאמר איזה פסוקים שעליהם יאמר קדיש.
ו. אם השעה דחוקה וקרוב ללילה, מתחיל שליח- הצבור מיד אחר קדיש, השמנה עשרה בקול רם. והצבור לא יתפללו אלא שומעים ועונים עד שיאמר האל הקדוש, אז עונים אמן ומתפללים בלחש. ואם השעה דחוקה ביותר ויש לחוש שאם ימתינו על שליח -הצבור עד לאחר שיאמר האל הקדוש, לא יסימו תפלתם בעוד יום, יכולין להתפלל מיד עם שליח -הצבור בלחש מלה במלה עד האל הקדוש. וטוב אם אפשר שיהא לכל-הפחות אחד שיענה על ברכות שליח -הצבור אמן (קכ"ד רל"ב).
ז. מי שבא לבית-הכנסת ומצא צבור מתפללין שמנה עשרה, מתפלל עמהם שמנה- עשרה ויאמר אשרי לאחר השמנה- עשרה. ואם לא יוכל לגמור שמנה- עשרה, קדם שיבא שליח -הצבור לקדשה, ואם ימתין עד לאחר שיגמור שליח -הצבור כל השמנה -עשרה עם הקדיש, יעבור זמן התפלה, ימתין ויתפלל בלחש עם שליח -הצבור בחזרת התפלה מלה במלה, ואומר עמו כל נסח הקדשה, וגם לדור ודור וכו', כמו שהוא אומר, ויסים עמו בשוה ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה. וגם מודים יאמר בשוה, כדי שישחה עם הצבור. רק ביום תענית צבור, לא יאמר עם שליח- הצבור עננו, אלא אומרו בשומע תפלה, כמו שאר יחיד. וכן אם רוצה להתפלל מעריב עם הצבור, ואם ימתין עד אחר חזרת שליח -הצבור את התפלה יצטרך להתפלל ערבית ביחידות יתפלל מנחה עם חזרת השליח צבור, ואם בא סמוך לקדשה ימתין עד לאחר שיאמר שליח-הצבור האל הקדוש, ויענה אמן, ואז יתפלל. ואף שיפסיד ענית אמן שלאחר שומע תפלה וגם מודים - שהם חיובים, מכל מקום הכי עדיף טפי, מלהפסיד תפלת ערבית עם הצבור, ומכל שכן, אם השעה עוברת מזמן מנחה (ועין לעיל סימן כ' סעיף י"א).
ח. אם נמשכה תפלת המנחה עד הלילה, לא יאמרו תחנון, כי אין אומרים תחנון בלילה. וצריכין לזהר ולהשגיח שלא תמשך עד הלילה ממש, כי אז אין אומרים קדיש תתקבל על התפלה שהתפללו ביום, כיון שהלילה שיך ליום המחרת.
ט. מי שבא בערב שבת למנחה בבית הכנסת, והקהל כבר קבלו שבת או יום טוב, דהינו בשבת אמרו מזמור שיר ליום השבת, וביום טוב אמרו ברכו, לא יתפלל מנחה בבית הכנסת הזאת, אלא ילך חוץ לבית הכנסת ויתפלל. ואם שומע ששליח- הצבור אומר ברכו, לא יענה עם הצבור, שאם יענה ברכו שוב אינו רשאי להתפלל אחר כך תפלה של חל. - אם טעה וענה, יתפלל ערבית שתים, כדלעיל סימן כ"א ואם בא סמוך לקבלת שבת ויום -טוב, אע"פ שלא יוכל לגמר השמנה עשרה קודם שיקבלו שבת או יום טוב, יכול להתפלל כיון שמתחיל בהתר.